תקציר: השימוש במערכת אכיפת החוק ככלי לניגוח פוליטי ("לוחמה משפטית" - Lawfare), מהווה את אחד האתגרים המורכבים ביותר לדמוקרטיה המודרנית במאה ה-21. הנה אוסף ממים אינטרנטיים המשקפים את השימוש לרעה במערכת האכיפה. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

השימוש במערכת אכיפת החוק ככלי לניגוח פוליטי — תופעה המכונה לעתים 'לוחמה משפטית' (Lawfare) — מהווה את אחד האתגרים המורכבים ביותר לדמוקרטיה המודרנית במאה ה-21. במדינות מערביות רבות, הגבול העדין שבין שמירה על שלטון החוק לבין רדיפה פוליטית הולך ומיטשטש, כאשר הליכים פליליים הופכים לכלי נשק בידי הפרוגרסיביים, במטרה לסכל מועמדות או להכריע מאבקים אידאולוגיים מחוץ לקלפי.

בישראל, מתח זה מקבל משנה תוקף בשל המבנה החוקתי הייחודי והקיטוב החברתי העמוק. כאשר מערכת האכיפה, כולל המערכת המשפטית, נתפסת כשחקנית אקטיבית במגרש הפוליטי, נפגע בראש ובראשונה אמון הציבור, המהווה את עמוד השדרה של הלגיטימיות המוסדית. הסכנה הטמונה בשימוש לרעה בכוח הכפייה של המדינה היא כפולה: היא עלולה להוביל ל"שיתוק משילותי" מחד גיסא, ולשחיקת זכויות הפרט של יריבים פוליטיים מאידך גיסא, תוך הפיכת אולמות המשפט לזירת התגוששות, שמחליפה את הדיון הציבורי הפתוח.

אספנו עבורכם אוסף ממים אינטרנטיים המשקפים את השימוש לרעה במערכת האכיפה. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

מם ראשון בראש העמוד: הגולם שקם על יוצרו, וקם עלינו לכלותנו

אחרי שמשטרת ישראל איבדה שליטה מול הפשע המאורגן היהודי (זוכרים את 'הפיגוע הפלילי של זאב רוזנשטיין', ב- 11 בדצמבר 2003?), בנה המפכ"ל לשעבר דודי כהן מפלצת רבת אנשים ואמצעים לכאורה לגאול את משטרת ישראל מהבושה, ואותנו מעולן של משפחות הפשע.

האמת? לא בדיוק. הוא בנה כלי משוכלל, בנוסח מדינות הגוש הסובייטי, שדרכו יכולה אליטת ההון שלנו לשלוט בפוליטיקאים. החל איסוף מסיבי של חומר על כל אדם מבטיח (זוכרים את רשימות של ראש אגף החקירות, מני יצחקי, מיוני 2014?). השרים משותקים מפחד ונסחטים כבר שנים - עוד מימי ממשלת אולמרט שניסה לבצע רפורמה בבית המשפט העליון - כי די בהודעת הפרקליטות על הגשת כתב אישום להעיפם מכיסאם. והעיקר: שתי יחידות חקירה לקחו על עצמן כל אחת שני תיקים 'לתפור' לבנימין נתניהו, רק שנתניהו התעקש ונאחז בכסאו לראות את התיקים הללו נפרמים, תפר תפר, בבית המשפט המחוזי.

והפשע המאורגן? מפשע מאורגן יהודי קיבלנו פשע מאורגן ערבי רב ממדים וחמוש, שהפך לצבא של הפלסטינים אזרחי ישראל.

ואני תוהה כמה מהתומכים הרבים של מחאת קפלן מבינים, איזה סוג של מדינה בונה עבורנו אליטת ההון שלנו, אם רק ניתן לה.

* * *

מם שני מדף הטוויטר של ינון מגל: מח"ש לעזרת המחאה

מח"ש הפכה למיליציה הפרטית של אליטת ההון, ומה הפלא? היא חלק מהפרקליטות, שכבר מזמן חלק מהמחאה (זוכרים איך הלכו הפרקליטים להפגין בעת שהיועמ"שית פנתה לבית הדין לעבודה שיכריז על השביתה בלתי חוקית?). אחד העקרונות הנבונים בדוקטרינה הפרוגרסיבית הוא ההשתלטות על מערכת אכיפת החוק והפיכתה לכלי פוליטי, שמרתיע ומשתיק יריבים ('לוחמה משפטית' - Lawfare). דומה שהיום השלימו כבר הפרוגרסיביים את ההשתלטות הזו על מערכות החוק המערביות, כולל מערכת האכיפה המפוארת של חבר העמים הבריטי, וכולל מערכת האכיפה המפוארת הרבה פחות שלנו.

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב.

מם שלישי: אני רק שאלה...

ניצב רוני ריטמן כיהן כמפקד יחידת להב 433 (היחידה המופקדת על חקירות נתניהו) בזמן ש'התפוצצו' הפרשות המכונות "תיקי האלפים".

בשנת 2015 הוגשה נגד ריטמן תלונה על הטרדה מינית מצד קצינה ביחידה (רפ"ק צ'). ריטמן טען אז להגנתו כי התלונה היא חלק מ"עלילה" או "תפירת תיק" שמאחוריה עומדים מקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו. לטענתו, לשכת נתניהו או שליחים מטעמה ניסו "לחסל אותו" מקצועית כדי לפגוע ביושרה של החקירות שניהל נגד נתניהו ובני משפחתו (באותה עת, בעיקר תיק המעונות וראשיתן של חקירות אחרות).

המפכ"ל דאז, רוני אלשיך, גיבה את ריטמן ואימץ את התזה הזו. בראיון מפורסם לתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, אמר אלשיך כי "גורמים רבי כוח" אספו מידע על חוקרי המשטרה ורמז כי התלונה נגד ריטמן הייתה חלק מאותם מאמצים להרתיע את המשטרה. התוצאה: התיק הפלילי נגד ריטמן נסגר על ידי היועץ המשפטי לממשלה מחוסר ראיות מספיקות, אך בג"ץ מתח ביקורת חריפה על החלטת המפכ"ל להשאיר אותו בתפקידו. בסופו של דבר, בעקבות הלחץ הציבורי והמשפטי, ריטמן פרש מהמשטרה בשנת 2018.

נתניהו מצדו הכחיש את הטענות הללו לאורך כל הדרך, כינה אותן "הזויות" והשתמש בהן כדי לטעון שחוקריו מוטים נגדו באופן אישי.

לאחר פרשת ההטרדה המינית, מאוחר יותר, החלו החקירות המשמעותיות בתיקי ה-1000 וה-2000 לצבור תאוצה, וריטמן היה זה שניהל אותן.

ואני שואל: האם האיש האחראי על חקירות נתניהו, שהאשים את לשכת נתניהו ב'תפירת' תיק הטרדה מינית נגדו, לא נמצא אז במצב של ניגוד אינטרסים חמור, שהרי, כשהחלו החקירות האינטנסיביות נגד נתניהו, הצטברה כבר אצל ריטמן טינה לא מבוטלת נגדו. האם זו הסיבה ל'מסע הציד' הלא חוקי שנוהל נגדו? השאלה - מדוע הפרקליטות לא ראתה בטינה של ריטמן עילה לפסילתו - היא אחת הטענות של ההגנה במשפט נתניהו ל"הגנה מן הצדק".

ניגוד אינטרסים, כזכור, מתקיים כאשר לאדם הממלא תפקיד ציבורי יש אינטרס אישי (כספי, פוליטי, אישי או אחר) שיכול להשפיע על שיקול דעתו המקצועי ועל אופן מילוי תפקידו הציבורי, באופן שיכול לפגוע באמון הציבור בטוהר ההליך.

[לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: לשימוש לרעה במערכת האכיפה יש שם: 'לוחמה משפטית' (Lawfare).
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2026), לשימוש לרעה במערכת האכיפה יש שם: 'לוחמה משפטית' (Lawfare), ייצור ידע, 17/1/26.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.